ראיון חגיגי ליום העצמאות הישראלי ושלושים שנות פעילות ברהב תקשורת

ראיון חגיגי לכבוד יום העצמאות ו-30 שנה לרהב תקשורת

"המושך בחוטים" / אביעד פוהורילס, צילום: כפיר זיו, ישראל היום
החברות שהפסיקו לשלם, הפוליטיקאים שמתקשרים בלילות והקרע עם דליה רבין וילדיה: רני רהב מדבר

מָקוֹר

ישראל היום

תיק תקשורת

קשרתי את האופניים של ילגדר שליד מגדל המוזיאון ונכנסתי ללובי. לפי הקיר החזיתי הגדול בקומת הכניסה, שמספר מי הם שוכני הקומות, אתה מבין לאן הגעת. "טוטו", מסעדת היוקרה שנסגרה בגלל הקורונה, עדיין סגורה, אבל ככל שאתה עולה במעלית גבוה, הכי גבוה, עד לקומה ה-24, האחרונה, שבה שוכנת ממלכתו של רני רהב, אתה מבין שיש כאלה שהחיים אצלם לא עצרו אפילו לרגע. אחרי שלוש שעות וחצי בשתי פגישות, הוא עושה לי סיור במשרדו העצום, שמספר את סיפור חייו ב-30 השנים האחרונות, מאז הפך ממנהל יחסי ציבור ש למלון אחד לאחד החולשים הגדולים, כנראה הכי גדול, ובוודאי הכי מתוקשר, על הביזנס הזה.

די מוזר שאיש יחסי ציבור, שהתמחותו היא יחסי ציבור - שאמורים להיות בסך הכל עיסוק שעושה נעים בגב - מושך כלפיו כל כך הרבה אש. אחד מלקוחותיו המוכרים ביותר הוא הזמר אייל גולן, ורהב, ששכב עבורו על הגדר בפרשות המין הקשות שבהן היה הזמר מעורב, נתפס באותם ימים כמי שיישאר נאמן גם ללקוחות סוררים, וגם במחיר פגיעה אישית בשמו.

"פעם", הוא אומר לי, "הדבר הכי חשוב בעולם, מבחינתי, היה להיות אהוב על כולם. עד שיום אחד חברה קרובה, העיתונאית מירה אברך ז''ל, לקחה אותי לארוחת צהריים. מירה היתה אשת עולם אמיתית, והיא אמרה לי: 'רני, הגעת לפסגה, לכל מה שרצית, אבל אם אתה רוצה להשפיע, אתה לא יכול לרצות את כולם ולהיות נחמד לכולם'.

"אני חי היום ללא מורא ופחד, חוץ מאשר מזה שיושב למעלה. אני אומר את האמת ולא שומר בבטן, ואני הכי דיסקרטי בעולם. יצחק רבין אמר פעם לגיורא עיני, שהיה אחד האנשים החשובים והמשפיעים בפוליטיקה לפני 40 שנה, שרני זה כמו כספת בשווייץ. ואני מדבר על כספת בשווייץ של פעם, לא של היום, שהכל גלוי וחשוף". ואכן, רבין ומורשתו, וכמובן אשתו לאה, חברתו הטובה של רהב, מורגשים היטב ברחבי המשרד, העמוס באוסף של אמנות ישראלית ("השישי בגודלו בארץ"). יש כאן כמה וכמה דיוקנאות שלהם על השולחנות, וצילומים מליל הרצח ומהשבועות שאחרי תלויים על הקירות. אבל גם נוכחותו של ראש הממשלה הנוכחי מורגשת. דיוקן גדול של נתניהו תלוי בחדר הקבלה המרכזי, מעל זה של מרגרט תאצ'ר.

רהב מספר שבין 92' ל-95', כשרבין כיהן כראש ממשלה, נהגו השניים להיפגש בכל יום שישי בדירתו של רבין בנווה אביבים. "הוא היה מגיע בחמישה לשש ממשרד ראש הממשלה בקריה, והיינו יושבים שעתיים, רק אני והוא. לאה היתה נכנסת עם קפה ועוגה, שמה על השולחן וסוגרת אחריה את הדלת. היא היתה חוזרת בשמונה, בתחילת החדשות בטלוויזיה, הייתי נשאר לראות איתם את תחילת השידור, עד שמונה ורבע, ואז נוסע הביתה".

איזה חיבור היה ביניכם?

"היו הרבה דברים שאם היו יוצאים, אנשים עד היום היו צריכים לרדת למקלטים. אני גרמתי לרבין לסיים ברוגז ארוך שהיה לו עם יואל מרקוס מ'הארץ', שהי באותם ימים העיתונאי הכי חשוב ומשפיע בישראל. איתן הבר, שהיה ראש הלשכה של רבין, גרם לסכסוך ענק ביניהם. מרקוס פרסם בעיתון שלו צילום של תלוש המשכורת של הבר, אחרי שהוא הושאל למשרד ראש הממשלה מ'ידיעות אחרונות', והבר החרים אותו ולא נתן לו להיפגש ולא נתן לו להיפגש או לדבר עם רבין. הסברתי ליצחק שאין דרך לא להיפגש עם מרקוס ולא לשתף אותו. מרקוס היה שוחה כל יום ב-7 בבוקר במלון הילטון, ואני הגעתי לשם ואמרתי לו שהגיע הזמן שידברו. אמרתי לו: 'הבר לא מעניין, תגיע בשישי הבא בארבע לקריה, ויצחק יקבל אותך'. שעה לפני הפגישה מרקוס מתקשר אלי ושואל אותי אם אני בוטח שזה בסדר, ומה יהיה עם הבר. אמרתי לו: 'אתה יואל מרקוס הגדול, אתה לא אמור לפחד מהבר'. הוא הגיע ללשכה, והבר עמד שם בהלם ושאל אותו 'מה אתה עושה פה?', הוא ענה שהוא מוזמן ליצחק, והבר לחץ על הכפתור ושאל את רבין. רבין ביקש שיכניס אותו. הבר לא הבין מאיפה זה בא לו. לקח לו זמן להבין שאני לא רק חבר של לאה. היה גם הסכם השלום שתפרתי בין יצחק רבין לדן שילון, בניגוד לדעתה של לאה, שממש השתוללה עלי. לא סיפרתי על זה מעולם. לשילון היתה תוכנית 'המעגל' בערוץ 2, שהיתה הכי חזקה בטלוויזיה. הוא היה אז שליט יחיד בתוכניות הבידור, ויום אחד אני שומע אותו אומר ש'ראש הממשלה רבין מנותק מהעם'. היו פיגועים קשים של חמאס באותה תקופה. לאה התקשרה לשילון וצרחה עליו, איך הוא מעז לומר שרבין מנותק, וטרקה לו את הטלפון. האיש הזה שילון מייד עלה לשידור ברדיו ואמר שגברת רבין התקשרה אליו מבית ראש הממשלה וצרחה עליו. הוא עשה לה לינץ' ציבורי. אבל אני ידעתי שהוא מחזיק בתוכנית עם הרייטינג הכי גבוה, ורציתי שרבין יופיע שם לקראת יום העצמאות. שנה קודם הוא היה אמור להופיע שם ביום העצמאות עם אביב גפן, אבל איתן הבר שם לזה ברקס כי גפן לא שירת בצבא. באתי ליצחק ואמרתי לו שגפן לא התגייס בגלל בעיה רפואית משמעותית, עקמת בגב."

"אחרי הסיפור עם לאה סגרתי את כל הקצוות בין שילון לדוברת של רבין, עליזה גורן. ביום השידור בשלוש אחרי הצהריים היא מתקשרת אלי ואומרת שרבין לא מוכן ללכת לתוכנית. אמרתי 'לא יכול להיות, אצל יצחק מילה היא קדושה'. התקשרתי ללשכה, ורבין אומר לי: 'רני, אני לא יכול לעשות את זה ללאה, אחרי מה ששילון עשה לה ברדיו'. אמרתי לו: 'יצחק, תשאיר לי את לאה. אתה חייב להופיע בתוכנית'. הוא קיבל את העצה שלי.

ואז לאה מצלצלת אליי, וזו לאה שמדברת איתי שש פעמים ביום, והיא שואלת, 'איך אתה עושה לי דבר כזה'. אני אומר לה: 'ביקשת ממני שאעזור ליצחק. תני לי לעשות את מה שנכון, ולא מה שצודק'. היא ניתקה לי את הטלפון. בקיצור, רבין היה בשיאו בתוכנית ההיא אצל שילון. בלילה לאה התקשרה אלי ואמרה: 'רני, טעיתי. אתה צדקת. זה היה הדבר הכי מרגש שהיה יכול לקרות. תסלח לי'".

אתה מחובר לכל ראשי הממשלה שהיו כאן, כולל משפחת נתניהו. אתה מוצא קווי דמיון בין לאה רבין לשרה נתניהו?

"לא. כל אחת ודרכה שלה. שרה נתניהו בחרה להמשיך בעבודה כפסיכולוגית, ולכן מטבע הדברים תרומת הציבורית שונה. לאה היתה מעורבת בחברה הישראלית יותר מכל אשת ראש ממשלה אחרת, מקום המדינה ועד היום. היא הוציאה את כל הילדים האוטיסטים מבתי חולים לחולי נפש והקימה להם הוספיטלים. היא שיתנה מקצה לקצה את כל ההתיחסות לאוטיזם בישראל.

כיו''ר אגודת הידידים של בית החולים שיבא, היא הביאה תרומות מכל העולם ויחד עם פרופסור מרדכי שני ופרופסור בולסלב גולדמן הוציאו את כל המחלקות מהצריפים. הם והמנכ''ל הנוכחי, פרופסור יצחק קרייס, הפכו את שיבא לאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם.

לאה הייתה גם הפטרונית הכי גדולה של האמנות הישראלית, תמכה בתאטראות, ואחרי הרצח נסעה בכל העולם וגייסה כספים להקמת מרכז רבין. היא הייתה ראויה לפרס ישראל, אבל לצערי היא נרצחה חמש שנים אחרי הרצח של יצחק"

נרצחה?

"היא מתה ממחלת סרטן, שנגרמה לה מהצער ומהאובדן שגרם הרוצח יימח שמו, שעד היום אנחנו מממנים את ארוחות הגלאט כושר שלו בכלא. בשלוש וחצי בלילה אחרי הרצח הייתי בבית של רבין ואמרתי לשמעון פרס: 'שמעון, חייבים חוק תואם אדולף אייכמן. הוא חייב לשבת על כיסא חשמלי, אחרת יוולד לרוצח ילד, תהיה ברית מילה, ואם תהיה ברית מילה, תהיה חתונה, שמע ישראל'. שמעון ענה: 'רני, לצערי זה לא יכול לקרות, הוא יעמוד לדין'.

אני מאוד עצוב שיגאל עמיר חי. לאף רוצח אין זכות לחיות. אני בעד עונש מוות לרוצחים.

רהב, שיחגוג בסוף החודש 57, לא צריך את העובדה שעברו בדיוק 30 שנה מאז פתח את משרד יחסי הציבור שלו, שאותו הוא מנהל יחד עם אשתו הילה, כדי להסביר את תפקידו כאן. "הדבר שאני הכי גאה בו הוא השינוי שעשינו בעולם המושגים של יחסי הציבור. יחסי ציבור היו גם לפניי, אבל לא היו אחד משלושת המקצועות החשובים בעולם הכלכלי, נוסף על עריכת דין וראיית חשבון. יועץ תקשורת הוא האיש שמייצג אותך, שעוזר במידה מכרעת לקבוע את גורלך בתקשורת בימים טובים, ובטח בימים רעים".

לפני שהפך ל''רן רהב יח''צ'', הוא היה מנהל יחסי ציבור ובידור של מלון דן פנורמה תל אביב. "בשמותיו הקודמים - 'לרום', 'היאט' ו'אסטוריה' - זה היה המלון הכושל ביותר בישראל", מודה רהב. משפחת פדרמן רכשה אותו במאי 1986, ואפשר לומר שחייו המקצועיים של רהב, ובכלל, קיבלו טוויסט עצום משיחת טלפון שהתנהלה בפולנית בין סמנכ''לית השיווק של המלון, יולנדה רוזנטל, לחברתה הטובה מפולניה, נעמי איבצ'ר. רהב מעיד ששמע כי שמו עולה בשיחות בין השתיים, וקיבל אפשרות למילות נימוסין, שהפכו לידידות ארוכת שנים עם נעמי ובעלה, איש העסקים הישראלי-פרואני ברוך איבצ'ר בן ה-81. איבצ'ר סייע לרהב להרים את חברת היח''צ שלו, תוך הצטרפות כשותף. מאוחר יותר נתן לו במתנה את חלקו בשותפות.

"אין יום ב-30 השנים האלה שלא למדתי משהו ממישהו. אבל הכוח שלנו הוא הנאמנות ללקוחות (אומרים שיש כ-170 כאלה; א''פ). פעם הלכתי עם הילה וחברים לים. הם בילו, ואני בעיקר הייתי מחובר לאייפד והמשכתי לעבוד. לידי ישב קולגה מעולם הפרסום, והסלולרי שלו צלצל בלי סוף. הוא לא ענה. השתגעתי מזה. בסוף אמרתי לו, 'אולי לקוח שלך מחפש אותך דחוף דחוף?' הוא אמר לי: 'אני לא כמוך. יש רגעים שאני מתנתק'".

רהב מנהל צוות של 40 עובדים, לצד אשתו הילה, שתפקידה הרשמי הוא מנכ''לית החברה. בנם רועי (26) הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת אינסיאד בפונטבנלו שבצרפת. "הילה אחראית לתחום האופנה, עיצוב, קוסמטיקה, ושמה אותי בכיס הקטן. היא בהשכלתה רוקחת, אבל עובדת איתי 27 שנה. כשהיא אמרה לי שהיא רוצה להיכנס לחברה, אמרתי לה שהיא משוגעת, כי זוגות נשואים שעובדים ביחד זה מתכון לגירושים. אז היא אמרה שנסתדר, והתחילה הכי מלמטה, כעוזרת תקציבאית. אחרי כמה שנים, באמצע ארוחת ערב של העובדים, בלי שהיא תדע, הודעתי לכולם שהיא הופכת למנכ''לית. היא כמעט התעלפה, אבל תאמין לי שהיא הרוויחה את התפקיד ביושר".

אם אתה עובד מהבוקר עד הלילה, איך עושים הפרדה בין חיי עבודה למשפחה?

"יש הפרדה ברורה. משפחה, חברים, ידידים, מכרים - אבל העבודה לפני הכל. פעם אמרתי את זה לאמא שלי, והיא לא ידעה את נפשה. ואז הסברתי לה שלמדתי את זה ממנה, ושזה לא פוגע במחויבות שלי למשפחה. אחותי, שרון בן פורת, עובדת אצלי גם היא כמ''מ מנכ''ל. בסוף היום, אם אתה מאושר בעבודה, אתה יכול לחבק את המשפחה שלך".

שנת הקורונה לא היתה פשוטה בשבילו. "קשה ומפחידה מאוד", הוא מגדיר אותה, "מהיום הראשון הבנתי שהולך להיות צונאמי ענק על העולם ועל ישראל, ושצריך להיערך. במשך שנה וארבעה חודשים, מאז תחילת המגיפה בעולם, ניהלנו את המשבר בצורה רציונלית וממוקדת. עבדנו 24/7. בחודש הראשון היה תוהו ובוהו. היו לקוחות שלא יכלו לשלם, הודענו להם שנמשיך לטפל בהם באותה מסירות ודאגה גם בלי תשלום. מדובר בלקוחות שהלכו איתי שנים, אז עכשיו כשקשה אני אגיד להם ביי ביי? אין מצב. היה בטיפול שלנו המון חמלה. אותי לא צריך ללמד מה זה חמלה, היא איתי כבר 50 שנה. בגיל 13 התייצבתי בבית ספר לנוער בסיכון, וכבר 35 שנה אני פעיל באלו''ט, תומך במלחמה באיידס, בבתי חולים כמו תל השומר ואיכילוב, בתיאטראות".

פחדת ברמה האישית?

"כן. פחדתי מאוד להידבק, לחלות, ואני בכלל לא בטוח שהכל נגמר. הישראלים רגילים למלחמות עם מדינות ערב או להתמודדות עם טרור של מתאבדים, אבל לדבר כזה לא היינו מוכנים. גדלנו בדור שידע להתמודד עם מגיפות, ויש חיסונים לפוליו או חצבת, ואפילו תרופה לאיידס. אבל באמצע העידן המודרני, כשאנחנו מוקפים פייסבוק, טוויטר, ויקיפדיה וזום, אייפד וסלולרי, אתה מבין שאתה בסך הכל עפר ואפר, ולגמרי זמני בעולם הזה".

מה דעתך על הטיפול של המדינה בקורונה?

בסך הכל טוב, והרבה יותר טוב ממדינות שנחשבות מודל לחיקוי, כמו ארה''ב, בריטניה, איטליה, או ספרד. לעומתן מגיע לנו פרס נובל. אז יקומו חלק מחבריי וינפנפו בניו זילנד, אבל זאת חוכמה קטנה מאוד לסגור מדינה הרמטית ברגע שמוצאים שניים או ארבעה חולים. מצד שני, צר לי על זה שבמערכת החינוך יש לא מעט מורים חצופים, שהרשו לעצמם לא להתחסן והגבירו פה את הכאוס. זו שערורייה מאין כמותה, ואם זה תלוי בי, אנשים כאלו לא צריכים להשיאר במערכת. במלחמה בקורונה, כמו במלחמה בלבנון, אין חוכמות, ואנשים לא יכולים לעשות מה שהם רוצים".

אתה אומר שהמדינה טיפלה בקורונה היטב, אבל 6,300 ישראלים מתו מקורונה. זה מספר מחריד.

"אני לא מאמין שאף ממשלה, ולא משנה מי ראש הממשלה, הייתה יכולה למנוע 6,000 מתים, כפי שאף ראש ממשלה לא מונע כל שנה מאלפים למות משפעת''.

איזה ציון אתה נותן לישראלים על ההתנהלות שלהם בתקופת המגיפה?

"ציון 9, בזכות הערבות ההדדית שהיתה פה. אנשים הקפידו על משמעת, הביאו אוכל לאנשים עד הבית. היתה המון עזרה".

על איזה ערבות הדדית אתה מדבר? ראינו פה בעיקר ריבים ומלחמות בין שבטים.

"הייתה ערבות הדדית גם בין חילונים לחרדים. אנשים נחלצו לעזרת אחרים בבני ברק וירושלים. עימותים היו פה תמיד, אבל המאסה הקריטית התנהלה כמו שצריך. יש שבטים ויש דמוקרטיה, וכל אחד אומר מה שהוא רוצה. זה גם לא טוב?".

הוא היה בקושי בן 13 כשעלה על האוטובוס בקו 34 מביתו שברמת גן ונסע לכנס מתנדבים של התנועה למען שינוי השלטון. "העולם הזה עניין אותי. יגאל ידין, שהקים את מפלגת ד''ש, אפילו בא לבר מצווה שלי, כי אמא שלי הייתה רמ''ח נח''ל במשרד הביטחון וחברה בוועד הפועל של ההסתדרות. גם פרס בא. כבר אז ראיתי כמה תככים וזוועות יש בפוליטיקה. הבנתי שזה לא בשבילי".

למרות זאת, ולמרות שהמשרד שלו לא נותן שירותי יח''צ לאישים פוליטיים או למפלגות, הוא עצמו מחובר לפוליטיקאים מכל קצות הקשת. "זה לא סוד שרבים מהקברניטים מתקשרים אלי בשעות לילה להתייעץ ברמה דיסקרטית עליונה, ומקבלים הרבה ריספקט. מתוך 120 חברי כנסת, אני בקשרי ידידות עם בערך 100. אני מגייס אותם לכל מיני נושאים וולונטריים בכובע האחר שלי, כקונסול כבוד של איי מרשל".

השנה האחרונה לימדה שישראל היא מדינה של שבטים, שכנראה לא יכולים להתחבר באמת, כמו שאמר שאולי במערכון ב''ארץ נהדרת''.

"לא ראיתי את המערכון הזה. אבל אני ושב שעם ישראל צריך לצאת לרחובות לא רק בגלל טבח בסברה ושתילה, אלא כדי לשנות את שיטת הבחירות לאישית-אזורית. בחירה אישית של ראש הממשלה, ובחירה אזורית של הנציגים לכנסת. אחרת אין דרך שהמדינה הזאת תוכל לתפקד לאורך שנים. כל ראש ממשלה שמחפש רוב של 61 הוא סחיט ולא יכול לנהל מדינה. אני גם בעד חוק צרפתי, לא רטרואקטיבי, אבל כזה שיאפשר בעתיד משילות. אני צועק את זה כבר 15 שנה, כי אין כאן ראש ממשלה שלא נחקר. הנה, ניקולא סרקוזי נשפט אחרי שסיים את הכהונה שלו והורשע, וקיבל שנת מאסר. מובן שאני לא כולל בחוק הצרפתי רצח, אונס, הטרדה מינית ובגידה במולדת".

ומה אתה חושב על הגבלת הכהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות?

"זה פחות נכון, כי הניסיון קובע. במונאקו התפקיד היחיד של הנסיך אלברט הוא לקום בבוקר, להתקשר לקזינו ולבדוק כמה כסף הקזינו עשה בלילה. פה לוקח שנים רק להבין את המערכות. אם יש מישהו מוצלח, לא אכפת לי שישאר יותר משמונה שנים. ככל שיש לך יותר ניסיון, כך הסיכוי שלך להצליח בתפקיד הזה עולה. להיות ראש ממשלה בישראל זה יותר קשה מלהיות נשיא ארצות הברית. כמה פעמים מעירים בלילה את נשיא ארה''ב, וכמה פעמים מעירים את ראש ממשלת ישראל. אנחנו עדיין מדינה במצב מלחמה. זה תפקיד קשה וכפוי טובה. נתניהו השיג הסכמים חשובים מאוד עם שש מדינות וגרם לפלשתינים להבין שאפשר להמשיך בתהליך גם בלעדיהם, וכדאי שיצטרפו, לפני שיהיה מאוחד מבחינתם".

אני לא חושב שהיה פה ראש ממשלה שזכרו אותו לטובה אחרי שסיים.

"ראשי ממשלה פה זכו בפרס נובל לשלום. אני בטוח שגם נתניהו הוא מועמד מצוין לפרס נובל, אם ישיג שלום עם סעודיה והפלשתינים. אבל היחיד שאמרו עליו דברים מדהימים נרצח, וכבר לא שמע מה אמרו עליו. רבים זכרו לו את העבודה המדהימה שלו".

ורבים לא קיבלו את הדרך שלו, את הסכמי אוסלו.

"על כל ראש ממשלה יש מה להגיד. אנחנו 50 אחוז מוח יהודי ו50 אחוז מוח ישראלי. בימי מלחמה אנחנו הכי טובים בעולם אחד לשני, אבל ברגיעה אנחנו מתחילים להשתולל אחד על השני.

לא מסכים איתך. תקופת הקורונה הייתה מלחמה, והיה כאן חוסר הכלה מוחלט בין השבטים. איפה ראית ערבות הדדית?

"עימות בין שבטים היה תמיד ויהיה תמיד, אבל ברגע האמת כולנו עם אחד. זו מדינה דמוקרטית, ויש ויכוחים ומריבות, אבל גם אם יש קלקולים, הדמוקרטיה מנצחת".

מה אתה חושב על ההפגנות בבלפור?

"כל מחאה היא לגיטימית בעיניי. זאת הדמוקרטיה המדהימה שלנו".

ועל חוסר ההכרעה בבחירות?

"צרה צרורה. הפוליטיקאים חייבים להבין שהרצון של העם פה הוא שלא תהיה הכרעה ברורה. לכן אנשים חייבים לעשות מאמץ עליון ולשבת יחד".

היה כבר ניסיון כזה. נתניהו לא ספר את גנץ.

"הזכרנו את גיורא עיני, האיש שתיווך בכל המשברים הקשים בין רבין לפרס וידע להביא פשרה. היה חסר איש כזה בין ביבי לגנץ. בסוף, הרקמה האנושית של הציבור בישראל לא פשוטה. הרצל קבע שזו תהיה מדינת היהודים, אבל מצד שני, חיים כאן ערבים ישראלים, והם חלק מהמדינה, ואנחנו מנסים לכבד גם את הבחירה שלהם. התוצאה בבחירות היא לא קליר קאט, ואנ מצפה שתקום פה ממשלה רחבה ככל האפשר"

ממשלה עם מפלגות ערביות? בתמיכת המפלגות הערביות?

"אין לי בעיה איתם, כל עוד הם מצהירים שהם נגד טרור ושאהידים ובעד שלום. אי אפשר לדבר כל הזמן על דמוקרטיה, צריך לעשות אותה. מאז שאני מלווה כאן ראשי ממשלה, לא כלכך חשוב לי מה הם אומרים לפניי, מעניינים המעשים. אותי מעניין התכלס, ופחות מה האינטרס. סוף סוף הערבים יהיו שותפים באמת. אני מאמין גדול שהצעירים הפלשתינים רוצים להתקדם לשלום, בניגוד לדור הביניים אצלם. הם מבינים שעדיף להם שלום, ולהפוך את כל פלסטין לרמאללה שפורחת. זה יכול לקרות גם בשכם, ביריחו ובג'נין.

מהיכרות שלי עם בכירי הפלשתינים, הם רוצים בשלום כמונו. עידן אבו מאזן צריך להסתיים, כי הוא שייך לאותו דור מקובע שחי בסיסמאות. הבחירות אצלנו הורידו לערבים את האסימון: הם רוצים שגשוג, בריאות וביטחון אישי, אבל הבינו שנבחרי הציבור שלהם לא מביאים אותם לשום מקום. מנסור עבאס הבין את זה, והוא מוכן אפילו לסכן את ביטחונו האישי. אני מקווה ששירות הביטחון יודע לשמור עליו".

אבל לנתניהו יש בעיה, איתמר בן גביר לא מאפשר לו את החיבור הזה.

"לגבי בן גביר, לא יעלה על הדעת שהאיש הנורא הזה נכנס לכנסת. התפללתי לאלוהים שבית המשפט העליון יפסול את מועמדותו לכנסת, כמו שהתפללתי שמספר 7 במפלגת העבודה, איבתיסאם מראענה, לא תיכנס. לצערי בית המשפט העליון החליט אחרת, ואני עם בית המשפט לא מתווכח".

ביום השואה שלח לי רהב תמונה של ח''כ מראענה מדליקה נר לזכר נספי השואה ועומדת דום במהלך הצפירה: "ההתנהלות הזאת שלה משמחת אותי, ואני חוזר בי מהדברים שאמרתי נגדה. אני מקווה שתמשיך כך ותחזק את מרב מיכאלי ואת חברי הסיעה שהקימה".

מה לדעתך צריך נתניהו לעשות עכשיו כדי להקים ממשלה?

"לדעתי הוא צריך להיכנס לשיחה של כמה שעות עם יאיר לפיד ולהקים איתו ממשלת רוטציה. אני יודע שזה נשמע דמיוני"

נו באמת

"אני רציני לגמרי. חייבת להיות שם שיחה מלב אל לב כדי לראות איך לגשר על הפערים. חייבים שכולם ישבו יחד - גם גנץ, בנט וסער, כי בבחירות חמישיות כולם יפסידו. טובי בנינו בפוליטיקה ייעלמו. לכן כולם צריכים להתפכח. ללאה רבין תמיד היה מטבע לשון: 'קורץ או לא קורץ מחומר של ראש ממשלה'".

מה עם נפתלי בנט או גדעון סער? הם קורצו מחומרים של ראש ממשלה?

"אני מאוד אוהב את לפיד, חברי הקרוב, אוהב את גנץ, את גדעון, וגם את מרב מיכאלי והורוביץ".

לא ענית לשאלה, ולא הזכרת את בנט.

"אני חושב שכל המנהיגים שמניתי קורצו מחומר מתאים, אבל זה לא אומר שכולם יכולים להיות ראשי ממשלה במצב הנוכחי".

משפחת רבין לא בדיוק אוהבת את ההגנה שלך על ראש הממשלה

"לצערי דליה רבין, יונתן בן ארצי ונועה בן ארצי לא מדבירם איתי. זה קשור למערכת היחסים שלי עם משפחת נתניהו. לאה ויצחק רבין היו עבורי משפחה, חברי נפש. שרה ובנימין נתניהו הם חברים שלי. אני כן בקשר עם גרושתו של יובל רבין והילדים שלהם". (יונתן בן ארצי מסר בתגובה: "אין למשפחת רבין כל קשר לרני רהב, ואין לי מה להגיב לגביו").

גוש השינוי טוען שנתניהו ניסה להרכיב ממשלה ארבע פעמים וכשל.

"זכותו של גוש השינוי לדרוש את עזיבת נתניהו, אבל מחובתו גם להקשיב לכמעט שני מיליון ישראלים, שהצביעו בעד זה שהוא כן יהיה ראש ממשלה. אין דרך אחרת אלא לנסות לכבד את הבחירה שלהם. אני לא מקבל את האמירה שיש רוב שבחר אחרת מנתניהו, כל עוד הוא מורכב מח''כים שלא מצהירים על נאמנותם למדינה".

מנסור עבאס נאמן למדינת ישראל?

"שמעתי את הנאום שלו בעברית והתחברתי אליו. לא התחברתי לנאום שלו בערבית. אבל אני מאמין בכוונות שלו ומשוכנע שרוב התומכים שלו רוצים לחיות בשלום בתוך המדינה שלהם. אני מצפה שגם הרשימה המשותפת תלך בדרכו, ואז באמת נפתח דף חדש. אבל אם הם לא מוכנים לעשות תהליך, אז עם כל הכבוד ליפי הנפש - עלי זה לא מקובל".

מה שמביא אותי להתנהלות שלך ברשתות החברתיות, וגם לעימות שלך עם עפיף אבו מוך, שתקף אותך כשאמרת שהציבור היהודי בחר בנתניהו. בטוויטר תקפת במילים קשות כל מי שתקף אותך.

"בטוויטר יש הרבה פעמים שיח אלים. אני מנסה לשנות את השיח לחיובי, אבל אם מתנהל נגדי שיח שלילי, אני אהיה פי 100 יותר חזק בשליליות שלי. אז יש כמה שמאלנים קיצוניים וכל מיני אקטיביסטים שאני לא מוצא חן בעיניהם, ולקח לי אולי שש שעות להגיב להם, אבל בסוף ניצחתי אותם. לגביי אבו מוך, אני שוב אומר: אם הם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל, שיהיו שותפים מלאים בנטל. אי אפשר לרצות להיות שווים, ובמקביל לתמוך בפעילי טרור ובשאהידים".

איפה אתה עומד בסוגיית חוק הלאום?

"חוק הלאום חייב תיקון מיידי, כדי שנוכל לכבד ובאהבה את הציבור הדרוזי, שהוא חלק אמיתי ממדינת ישראל. אני מבדיל בינם לבין אוכלוסיות לא יהודיות אחרות, כי הם שותפים מלאים בנטל. ביום שהציבור הערבי הכללי יסכים לעמוד בנטל ולעשות שירות לאומי, אהיה מוכן לתיקון נוסף".

גם החרדים לא ממש נושאים בנטל.

"הרבה חרדים משרתים בצבא, בזכות יאיר לפיד. אני מכבד את מי שאומר שלימוד תורה הוא חיזקו המדינה היהודית, אבל מצפה מהם לעשות שירות לאומי".

אפרופו איי מרשל, מה קורה שם בתקופת הקורונה?

"המקום סגור לגמרי לתיירים. יש שם 70 אלף תושבים, ואף אחד לא נדבק".

כמה פעמים היית שם?

"פעם אחת. אני קונסול הכבוד היחיד שאין לו עסקים במדינה שהוא מייצג. לאיי מרשל יש קול באו''ם שנחשב כמו קול של ארה''ב או סין. ב-95 אחוז מהמקרים הם מצביעים עם ישראל. האיראנים מנסים לשחד אותם, אבל זה לא עובד.

אתה מתחכך הרבה בבעלי הממון הגדולים. יש לך תובנה מיוחדת על אנשים עשירים במיוחד?

"זה שאתה מיליונר לא אומר בכלל שאתה מאושר או שאתה יודע לחיות. יותר מזה - לא לעולם חוסן. אנשים צריכים לדעת להתנהל עם אנשים. אדם כמוני, שנמצא בקשר שוטף עם 250 אלף איש, היו לי כל החיים אולי שמונה סכסוכים, זה כלום".

אתה מפטר לקוחות?

"פיטרתי פעם לקוח ששיקר אותי, ובגלל ששיקר, הוא גרם לי לשקר לעיתונאי. זה קרה מזמן".

את מי לא תייצג?

"רוצחים, אנסים, סוחרי סמים, בוגדים במדינה".

מה מנכ''ל חברה שהוא לקוח שלך מקבל ממך?

"את כל האמת, בדיסקרטיות. לא כל מנכ''ל רוצה דובר שיגיד לו את כל האמת בפרצוף. אני מכיר את אותם דוברים פנימיים, שאומרים למנהלים שלהם כמה הם מדהימים. ממני לא תשמע שהתקשורת לא בסדר. הרבה פעמים, כשאין יועץ חיצוני אלא סביבה שסוגדת לבוס, יש סכנה לאיבוד שליטה, כמו שקרה הרבה פעמים לדונלד טראמפ בנשיאות שלו".

מה דעתך על טראמפ?

"הנשיא האמריקני הכי טוב שהיה לישראל, ונשיא רע לאמריקה. מכיוון שאני מחזיק רק דרכון ישראלי, ואותי מעניינת רק ישראל, אזכור את טראמפ לעד".

חשבת שהוא ינצח בבחירות?

"חשבתי שהוא יפסיד. הוא התנהל מזעזע, על גבול הפשע. העם האמריקני היה בפריחה, אבל הטיפול שלו בקורונה חיסל אותו".

היית מצליח לנהל את המשבר של טראמפ?

"כן, אלא אם כן הוא היה מפטר אותי קודם. הייתי מייעץ לו לא להתכחש למציאות. הוא איבד זמן קריטי בשלב הראשון של הקורונה, והיה צריך לטפל במשבר ללא מורא ופחד".

מה מפחיד אותך?

"מחלות של הקרובים אלי. זה עושה אותי עצוב".

אתה מפחד מהמוות?

"לא. הכל מלמעלה. אני יכול ללכת רגע אחרי שאסיים את הראיון איתך, ואני יכול ללכת בעוד 50 שנה".

איזו מוזיקה אתה אוהב?

"אילנית, יהורם גאון, אייל גולן, גבעטרון, זאת הקירחת החמודה - נו, רבקה זוהר, מייק בראנט".

אתה חזק בזמרים של פעם.

"למה? אני אוהב גם עכשווית, יו ניים איט. למשל, אלטון ג'ון".

עכשיו הרגת.